Feeds:
רשומות
תגובות

Posts Tagged ‘גיליון ז’

בספרו החדש של ד"ר יניב ואקי, מעבר לספק סביר – גמישות ההוכחה בדין הפלילי (2013), מתמודד המחבר עם אתגר לא פשוט, להאיר באור חדש ומקורי את אחד הנושאים המוכרים והמזוהים ביותר עם המשפט הפלילי: סטנדרט ההוכחה "מעבר לספק סביר". המחבר עושה זאת בכישרון רב מבלי שהוא מותיר בו אבן על אבן, החל מהתחקותו על יסודותיו של המונח במשפט המקובל ובהגות הפילוסופית של המאה השמונה-עשרה, עבור בהצגת משמעויות אפשריות שונות ל"ספק הסביר" על פי מודלים שונים המתארים את תהליך ההכרעה העובדתי במשפט הפלילי, וכלה בהצגת מודלים מקוריים של אשמה הולמת ושל ענישה הולמת כתלות בחומרת העבירה והצדקתם מבחינה נורמטיבית. בכך הספר הוא חיבור יוצא דופן, פורץ דרך ובולט בספרות הענפה העוסקת בדיני הראיות במשפט המקובל. מטבע הדברים, רעיון מקורי וחדשני שכזה מעורר גם לא מעט שאלות וביקורות, שבחלקן ננסה לגעת לאחר הצגת עיקרי התזה של ואקי.

לטקסט המלא

Read Full Post »

במאמר הקודם "על מודלים של רשלנות: בעקבות ע"א 4486/11 פלוני נ' פלוני" נדונה בהרחבה שאלת המודל הראוי לעוולת הרשלנות, דהיינו סוגיות חלוקת העבודה בין מרכיבי ההתרשלות, הקשר הסיבתי והנזק, היחס בין מרכיבים אלה ותפקיד דרישת הצפיות בכל אחד מהם. הוצע שם להעדיף את מודל הרשלנות של השופט עמית בע"א 4486/11 פלוני נ' פלוני על פני מודל הרשלנות המסורתי של השופט ברק. בינתיים פורסם פסק דינו של השופט הנדל בע"א 3521/11 וגנר נ' עבדי, ובו הצעה למודל רשלנות שלישי. עיקרי ההצעה הם לא רק לשמר, כבמודל ברק ובניגוד למודל פלוני ,את תפקיד מרכיב החובה כמופקד על הערכת נאותות ההתנהגות, אלא אף להתמקד בתפקיד זה ולהעביר חלק מתפקידה האחר של החובה – הערכת רציות האחריות – אל מרכיב ההתרשלות. זאת לצד ביטול ככלל של ההבחנה במודל ברק בין חובה מושגית לקונקרטית והמרתה בהבחנה בין חובה מוכרת לגבולית ולחדשה. מאמר זה מנתח את מודל הנדל, ומסקנתו היא כי השינויים המהותיים המוצעים בו ביחס לשני המודלים האחרים באשר לחלוקת העבודה בין מרכיב ההתרשלות למרכיב החובה אינם תואמים את התפתחות הדין המצוי והרצוי, ומותירים עמימויות לא מעטות וסימני שאלה. בשל החיוניות שבגיבוש מודל רשלנות אחד, מכוון ומנחה, בפסיקה הישראלית, במקום השלושה כיום, מותווית דרך לגיבוש מודל שכזה תוך העדפת מודל פלוני.

לטקסט המלא

Read Full Post »

עוולת הרשלנות מורכבת כידוע מהתרשלות, חובה וגרם נזק (קשר סיבתי). תוכן כל מרכיב ותפיסת היחס בין מרכיבי העוולה יוצרים יחדיו את "מנגנון ההפעלה" שלה – את "מודל הרשלנות" – שחשיבותו המעשית והעיונית רבה. המודל קובע גם את משמעותה ותפקידה של דרישת הצפיות בכל מרכיב אחריות. כשלושים שנה שלט בפסיקה מודל רשלנות שמקורו בפסיקת השופט ברק. ביקורת בספרות ובפסיקה על היבטים שונים של מודל ברק התגבשה לאחרונה למודל רשלנות חלופי בע"א 4486/11 פלוני נ' פלוני. רשימה זו מצביעה על עיקריו ויתרונותיו של מודל פלוני, המייחד לכל מרכיב תפקיד משלו: ההתרשלות בוחנת אם התנהגות הנתבע הייתה ראויה בשעתה; הקשר הסיבתי בוחן את קיומה של זיקה מספקת, עובדתית ומשפטית, בין התרשלות לנזק שגרמה; החובה בוחנת אם הטלת האחריות בשל נזק זה רצויה. "חלוקת עבודה" זו מונעת כפילויות וסרבולים ומחדדת את תפקידיה השונים של דרישת הצפיות במרכיבי ההתרשלות והקשר הסיבתי. בהמשך מוצע מענה לשאלות שהעלה השופט דנציגר באשר למודל פלוני. מוסברת ההבחנה בין החובה הכללית לא להתרשל, שמקורותיה בנורמות מוסריות/חברתיות ושהיא חלק ממרכיב ההתרשלות, לבין החובה המשפטית החיצונית למרכיב ההתרשלות התוחמת את גבולותיה של האחריות ברשלנות והמונעת הטלת אחריות בלתי רצויה. לבסוף, סקירת הפסיקה בערכאות השונות מראה כי בעת הזו קליטתו של מודל פלוני עודנה חלקית וכי קיימות גישות שונות באשר למעמדו.

לטקסט המלא…

Read Full Post »