Feeds:
רשומות
תגובות

Archive for the ‘הערות פסיקה’ Category

במאמר הקודם "על מודלים של רשלנות: בעקבות ע"א 4486/11 פלוני נ' פלוני" נדונה בהרחבה שאלת המודל הראוי לעוולת הרשלנות, דהיינו סוגיות חלוקת העבודה בין מרכיבי ההתרשלות, הקשר הסיבתי והנזק, היחס בין מרכיבים אלה ותפקיד דרישת הצפיות בכל אחד מהם. הוצע שם להעדיף את מודל הרשלנות של השופט עמית בע"א 4486/11 פלוני נ' פלוני על פני מודל הרשלנות המסורתי של השופט ברק. בינתיים פורסם פסק דינו של השופט הנדל בע"א 3521/11 וגנר נ' עבדי, ובו הצעה למודל רשלנות שלישי. עיקרי ההצעה הם לא רק לשמר, כבמודל ברק ובניגוד למודל פלוני ,את תפקיד מרכיב החובה כמופקד על הערכת נאותות ההתנהגות, אלא אף להתמקד בתפקיד זה ולהעביר חלק מתפקידה האחר של החובה – הערכת רציות האחריות – אל מרכיב ההתרשלות. זאת לצד ביטול ככלל של ההבחנה במודל ברק בין חובה מושגית לקונקרטית והמרתה בהבחנה בין חובה מוכרת לגבולית ולחדשה. מאמר זה מנתח את מודל הנדל, ומסקנתו היא כי השינויים המהותיים המוצעים בו ביחס לשני המודלים האחרים באשר לחלוקת העבודה בין מרכיב ההתרשלות למרכיב החובה אינם תואמים את התפתחות הדין המצוי והרצוי, ומותירים עמימויות לא מעטות וסימני שאלה. בשל החיוניות שבגיבוש מודל רשלנות אחד, מכוון ומנחה, בפסיקה הישראלית, במקום השלושה כיום, מותווית דרך לגיבוש מודל שכזה תוך העדפת מודל פלוני.

לטקסט המלא

Read Full Post »

עוולת הרשלנות מורכבת כידוע מהתרשלות, חובה וגרם נזק (קשר סיבתי). תוכן כל מרכיב ותפיסת היחס בין מרכיבי העוולה יוצרים יחדיו את "מנגנון ההפעלה" שלה – את "מודל הרשלנות" – שחשיבותו המעשית והעיונית רבה. המודל קובע גם את משמעותה ותפקידה של דרישת הצפיות בכל מרכיב אחריות. כשלושים שנה שלט בפסיקה מודל רשלנות שמקורו בפסיקת השופט ברק. ביקורת בספרות ובפסיקה על היבטים שונים של מודל ברק התגבשה לאחרונה למודל רשלנות חלופי בע"א 4486/11 פלוני נ' פלוני. רשימה זו מצביעה על עיקריו ויתרונותיו של מודל פלוני, המייחד לכל מרכיב תפקיד משלו: ההתרשלות בוחנת אם התנהגות הנתבע הייתה ראויה בשעתה; הקשר הסיבתי בוחן את קיומה של זיקה מספקת, עובדתית ומשפטית, בין התרשלות לנזק שגרמה; החובה בוחנת אם הטלת האחריות בשל נזק זה רצויה. "חלוקת עבודה" זו מונעת כפילויות וסרבולים ומחדדת את תפקידיה השונים של דרישת הצפיות במרכיבי ההתרשלות והקשר הסיבתי. בהמשך מוצע מענה לשאלות שהעלה השופט דנציגר באשר למודל פלוני. מוסברת ההבחנה בין החובה הכללית לא להתרשל, שמקורותיה בנורמות מוסריות/חברתיות ושהיא חלק ממרכיב ההתרשלות, לבין החובה המשפטית החיצונית למרכיב ההתרשלות התוחמת את גבולותיה של האחריות ברשלנות והמונעת הטלת אחריות בלתי רצויה. לבסוף, סקירת הפסיקה בערכאות השונות מראה כי בעת הזו קליטתו של מודל פלוני עודנה חלקית וכי קיימות גישות שונות באשר למעמדו.

לטקסט המלא…

Read Full Post »

אמש פורסמו שתי רשימות חדשות בגיליון ו' של כתב העת:

ענבר לוי ונדיב מרדכי "פסיקת הוצאות לעותרים ציבוריים בבג"ץ: האם כל השערים ננעלו?"

בפסיקת בג"ץ מהעת האחרונה קיימת מגמה להחמרה בהטלת הוצאות לחובת "עותרים ציבוריים". מגמה זו באה לידי ביטוי בכמה פסקי דין בולטים שבהם נפסקו הוצאות כבדות וחריגות לחובת ארגוני עותרים שונים. פסיקה זו הובילה לדיון ציבורי ומשפטי שנשמעה בו הטענה שמגמת פסיקת ההוצאות משקפת תפנית שמרנית של בית המשפט העליון, אשר תוביל להצרת "זכות העמידה" בבג"ץ ולשיבוש בפעילותם של הארגונים הציבוריים. המאמר מציע תפיסה שונה מעט של המגמה שעולה מפסקי הדין. תחילה ניתוח פסקי הדין מעלה כי הרקע להחלטות על השתת ההוצאות הוא התנהלות דיונית לא אחראית של עותרים ציבוריים, וכי פסיקת בית המשפט – עד כה – לא שינתה את דיני המעמד אלא את דיני ההוצאות בלבד. לצד ניתוח הפסיקה, הניתוח התאורטי המוצע במאמר מעלה כי אפשר להבין את מהלך פסיקת ההוצאות כמקדם שיקולים של יעילות דיונית באופן שהלכה למעשה יכול להוביל לשיפור בפעילות העותרים הציבוריים ואף לשיפור הנגישות לצדק בבג"ץ.

לטקסט המלא…

יואב דותן "על הקשר שבין סמכות לאחריות"

זוהי ביקורת ספרות בעקבות הספר אחריות ציבורית בישראל (רפאל כהן-אלמגור, אורי ארבל-גנץ ואסא כשר עורכים, 2012).

לטקסט המלא…

רשימות אלה חותמות את גיליון ו' של כתב העת, שיעלה במלואו לאתר בימים הקרובים.

נבקש להזכיר כי בהמשך להודעתנו, המערכת סגורה לקבלת מאמרים לשיפוט עד לתאריך 1.10.2013.

Read Full Post »

בפסק דין חשוב וראשוני התייחס בית המשפט העליון לאחריות הבנקאית בעת הטלת עמלה. הסוגיה נבחנה במסגרת איסור ההטעיה הקבוע בסעיף 3 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח). בית המשפט העליון פסק כי הבנק יוצא ידי חובתו כלפי לקוחותיו בפרסום העמלות ובמסירת עדכון תקופתי ללקוח לפי הוראות בנק ישראל. עוד נפסק כי אין לבנק חובה ליזום פנייה ללקוח ולהודיע על אפשרותו לצמצם את העמלה המוטלת עליו. רשימה זו מבקרת את הפסיקה תוך שרטוט ההסדר המשפטי הכולל שיש להחיל על העמלה הבנקאית.

על פי ההסדר המוצע ברשימה, מתחלקת האחריות הבנקאית בעת הטלת העמלה לשני שלבים: שלב קביעת העמלה ושלב גבייתה. בכל אחד משני שלבים אלו כפוף הבנק להסדר משפטי הנובע משני יסודות מרכזיים: ראשית, שכלול פעולה משפטית דו צדדית כלפי הלקוח; שנית, קונקרטיזציה של חובת הנאמנות הבנקאית. בבחינת האחריות הבנקאית על פי ההסדר האמור עולה כי חלות על הבנק כמה חובות: ראשית – בשני השלבים – להבטיח במבחן התוצאה את הסכמת הלקוח לעמלה המוטלת; שנית – בשלב קביעת העמלה – להבטיח את הוגנות העמלה ובמיוחד הענקת שירותים בסיסיים ללא רווח, להכפיף את מחירי העמלות לפיקוח ציבורי שישקף גם את האינטרסים הלגיטימיים של הלקוחות ולמנוע השפעה של תהליכים אלו על איכות השירות הבנקאי; שלישית – בשלב גביית העמלה – לגלות ללקוח את העמלה הספציפית הנוגעת לשירות המבוקש, להציג לפניו חלופות לתשלום עמלה זו ולוודא כי קלט את המידע.

מניתוח הפסיקה על פי ההסדר המוצע עולה כי אם לא עמד הבנק בחובות אלו, נראה שהיה גם מקום לקבוע שהוא הפר את איסור ההטעיה הקבוע בסעיף 3 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח).

מאמר זה חותם את גיליון ה של כתב העת, שיעלה בימים הקרובים במלואו לאתר.

לטקסט המלא…

Read Full Post »

מאמר זה מנתח את ההלכה החדשנית שקבע בית המשפט העליון בע"א 751/10 פלוני (סרן ר') נ' דיין-אורבך, אשר בה הורחבה – באמצעות פרשנות חקיקתית – חסינותם של כלי התקשורת מפני אחריות בגין פרסום טענות עובדתיות שגויות. במאמר שלושה נדבכים: ראשית, הוא מבאר את ההלכה העקרונית ואת צידוקיה ובוחן במבט כוללני אם היא מגשימה איזון ראוי בין הזכות לשם טוב לבין חופש הביטוי והעיתונות; שנית, המאמר מעריך זו מול זו שתי דרכי ניתוח תאורטיות חלופיות אשר הובילו את בית המשפט להכרעתו, האחת של המשנה לנשיא ריבלין והשופט עמית והשנייה של השופט פוגלמן; שלישית, המאמר חותר לבצע כוונון עדין של הפן היישומי של ההלכה כדי ליצור איזון מיטבי בין האינטרסים המונחים על כפות המאזניים. במסגרת זו מודגשת החשיבות שיש לייחס לפרסום תיקון או עדכון מתאימים על ידי כלי התקשורת הנתבע לאחר שנתבררו העובדות לאשורן, הן כשיקול המשפיע על תחולת ההגנה והן כסעד שיפוטי יחיד שאותו מוצע לתת נגד הנתבע בנסיבות מסוימות.

לטקסט המלא…

Read Full Post »